מילון מונחים

מידע שימושי

חומצות שומן רוויות – חומצות שומן בהן כל אטומי הפחמן בשרשרת מיצו את פוטנציאל הקשר הכימי שלהן וכל הקשרים רוויים. חומצות שומן רוויות חיוניות לגוף בשל תפקידן החשוב במבנה רקמת התאים. חומצות שומן רוויות מאפיינות בעיקר מזונות מהחי אך ניתן למצוא אותן גם בשמנים צמחיים כגון: שמן קוקוס, שמן דקלים וחמאת קקאו. במסגרת תזונה בריאה ומאוזנת מומלץ להפחית צריכה של שומן רווי ולא לצרוך שומן רווי בכמות העולה על 7% מסך הקלוריות המומלצות לצריכה יומית.

חומצות שומן בלתי רוויות – חומצות שומן המכילות קשרים כימיים כפולים (בלתי רוויים) בין הפחמנים. חומצות שומן בלתי רוויות חיוניות לבנייה של רקמות התאים בגוף וכמקור לייצור של חומרים דמויי הורמונים המשתתפים בפעילויות פיזיולוגיות שונות בגוף. חומצות שומן בלתי רוויות ניתן למצוא בעיקר בצומח אבל גם בחי, לדוגמא: דגים.

חומצות שומן חד בלתי רוויות – חומצות שומן המכילות קשר כימי כפול אחד (בלתי רווי) בשרשרת הפחמנים. שמן זית ושמן קנולה מכילים כמויות גדולות יחסית של חומצות שומן חד בלתי רוויות. מומלץ לצרוך שומן חד בלתי רווי בכמות המהווה עד 20% מסך הקלוריות המומלצות לצריכה יומית.

חומצות שומן רב בלתי רוויות – חומצות שומן שמכילות מספר קשרים כימיים כפולים בין הפחמנים. חומצות שומן מסוג אומגה-3 ואומגה-6 שייכות לקבוצה זו של חומצות שומן. חומצות שומן רב בלתי רוויות חיוניות למבנה ממברנות התאים והן משמשות חומר מוצר לייצור של חומרים דמויי הורמונים המשתתפים בפעילויות פיזיולוגיות רבות בגוף. מומלץ לצרוך שומן רב בלתי רווי בכמות המהווה עד 10% מסך הקלוריות המומלצות לצריכה יומית.

חומצות שומן אומגה-3 – חומצות שומן רב בלתי רוויות שמקורן בצומח ובחי. יש שלוש חומצות שומן עיקריות בקבוצה זו: ALA, EPA ו- DHA. את חומצת השומן ALA ניתן למצוא בצומח. חומצות השומן EPA ו- DHA נמצאות בדגים ובמינונים גבוהים במיוחד בדגים החיים במים קרים. חומצות שומן מסוג אומגה-3 חשובות לתפקוד תקין של הגוף ותועלתן הוכחה במגוון תחומים כגון: לב וכלי דם, הפרעות מצב הרוח, תפקוד קוגניטיבי ועוד. מומלץ לאכול 3-2 מנות דגים בשבוע כדי לספק לגוף את הכמות היומית המומלצת של EPA ו- DHA.

כולסטרול – חומר שומני הנמנה עם החומרים המרכיבים את קרום התא, עיקר חשיבותו הוא בוויסות הגמישות של קרום התא. כמותו רבה במיוחד בקרום של תאי הדם האדומים ושל תאי הכבד ובקרום של תאי העצב. הכולסטרול משמש חומר מוצא לבניית הורמונים סטרואידים כגון הורמוני המין הנקביים והזכריים וגם קורטיקוסטרואידים הממלאים תפקיד בוויסות המטבוליזם של המינרלים, המים, הגלוקוז, השומנים והחלבונים בגוף. נוסף על כך הכולסטרול משמש אבן בניין בייצור ויטמין D וכן בייצור של מלחי המרה בכבד הממלאים תפקיד חשוב בעיכול השומנים.

טריגליצרידים – טריגליצרידים הם שומנים המורכבים מגליצרול המחובר לשלוש מולקולות של חומצות שומן. טריגליצרידים הם צורת אחסון האנרגיה העיקרית בגוף, כך שבימי רעב כאשר אזלו כל מאגרי האנרגיה בצורת גליקוגן מתחיל פירוק השומן. עודפים של סוכרים מהמזון מאוחסנים בצורת טריגליצרידים בגוף.

טרשת עורקים – מחלה בה נחסמים בהדרגה העורקים בשל הצטברות חומר שומני מתחת לרפידה הפנימית של דופן העורק ותגובה דלקתית בה שוקע בדפנות העורק פלאק המורכב מכולסטרול LDL, מרכיבים שומניים וכדוריות דם לבנות. טרשת העורקים יכולה להתפתח בעורקים שונים בגוף ולפגוע באיברים שמוזנים באמצעותם: מוח, כליות, לב, גפיים ועוד. חלקים מהפלאק יכולים להינתק מדופן העורק ולחסום אזור אחר. המחלה מהווה את גורם התמותה העיקרי בעולם המערבי, יותר מכל גורמי המוות האחרים גם יחד.

ליפופרוטאין – שומנים מורכבים. מולקולות המורכבות משומנים הקשורים לחלבונים, וחשיבותם רבה במטבוליזם של השומנים בגוף. הליפופרוטאינים המוכרים ביותר הם נושאי השומנים בדם שצורתם כדורית והם בעלי גודל משתנה ותכולה משתנה של חלבונים ושומנים. הליפופרוטאינים מסייעים בנשיאת השומנים בסביבה המימית של הדם.

מחלת לב כלילית CHD – Coronary Heart Disease מחלת לב קורונרית או מחלת לב איסכמית נוצרת מפגיעה של טרשת עורקים בעורקים הכליליים המספקים דם וחמצן ללב. פגיעה זו תוביל להתפתחות מחלת לב שיכולה להתבטא באוטם שריר הלב.

מלחי מרה (נוזל המרה) – המלחים הבסיסיים של המרה הנחוצים לתחלוב (יצירת תחליב) של השומנים מהמזון. התחלוב הוא תהליך החשוב לצורך עיכול השומנים מהמזון.

סיטוסטרולמיה Sitosterolemia – מחלה תורשתית נדירה. יש 45 מיקרים מאובחנים בעולם של המחלה. למחלה מאפיינים דומים ל- Familial Hypersterolemia רק שלהבדיל ממצב זה לחולי סיטוסטרולמיה יש רמות סיטוסטרולים הגבוהות פי 10-25 מהנורמה
(8-60 מ”ג לד”צ). לאנשים הסובלים מסיטוטרולמיה יש מרבצים של כולסטרול באזורי הגידים הנקראים Xanthomas.

סיבים תזונתיים – פולימרים רב סוכריים לא עמילניים, שמקורם בצומח, אשר אינם מפורקים על ידי אנזימי העיכול של גוף האדם. הסיבים התזונתיים כן מפורקים במידה חלקים על ידי האנזימים של חיידקי המעי. הסיבים מפחיתים את הספיגה של הכולסטרול והסוכר לגוף ולכן משפיעים על רמתם בדם. בנוסף, הסיבים מאיטים את קצב תנועת המזון במעי וגורמים לתחושת שובע לאורך זמן. בכך מסייעים הסיבים לתהליך הירידה במשקל.
מומלץ לצרוך 25-30 גרם סיבים ביום.

פיטוסטרולים – חומרים דמויי כולסטרול שמקורם צמחי. מצויים במינונים גבוהים יחסית בשמנים הצמחיים. התזונה המערבית מספקת בין 150-400 מ”ג של פיטוסטרולים ביום. צריכה של כמות הגבוהה פי ארבע עד חמש מכמות זו תוביל לירידה בספיגה של הכולסטרול במעי ותתרום לירידה ברמת LDL-C.

LDL – Low Density Lipoprotein ליפו פרוטאין הנוצר לאחר פירוק של טריגליצרידים לתאים. מכיל בעיקר כולסטרול. עודף נוטה להתחמצן ולשקוע בכלי הדם. LDL-C נקרא גם הכולסטרול ה”רע”.

HDL – High Density Lipoprotein ליפו פרוטאין הנוצר לאחר פירוק של שומן וכולסטרול לתאים. מכיל בעיקר חלבון. חיובי מכיוון שאינו נוטה להתחמצן וחוזר לכבד לצורך מחזור. HDL-C נקרא גם הכולסטרול ה”טוב”.

כל כולסטרול הוא רע
ממש לא. הכולסטרול הוא חומר חשוב לתפקוד תקין של גוף האדם. הבעיה מתחילה כשיש עודף של כולסטרול מסוג LDL בדם. יש מספר סוגים של חלקיקי כולסטרול בדם: כולסטרול מסוג LDL המכונה “הכולסטרול הרע” הנושא כולסטרול מהכבד לתאים וכולסטרול מסוג HDL, המכונה “הכולסטרול הטוב” המסייע בהובלת הכולסטרול בחזרה לכבד שם הוא מתפרק ונבנה מחדש.
כולסטרול מסוג LDL נחשב “רע” מכיוון שרמות גבוהות שלו מהוות גורם סיכון מרכזי להתפתחות טרשת עורקים. מחלה זו מהווה את הסיבה העיקרית להתפתחות מחלות לב וכלי דם.

כולסטרול הוא בעיה של אנשים מבוגרים בלבד
עודף כולסטרול בדם הוא בעיה של כולם. טרשת עורקים היא תהליך מתמשך המתחיל כבר בילדות ולכן יש לבדוק את ערכי הכולסטרול בדם כבר מגילאי ה-20 ולהמשיך ולבדוק אחת לכל 5 שנים. צעד מניעתי זה יכול להבטיח שמירה על אורח חיים בריא מגיל צעיר ולאורך זמן.

אני מתעמל המון ואין לי עודף משקל אז ברור שערכי הכולסטרול בדם אצלי תקינים
זה ממש לא ברור. אמנם לאורח חיים בריא יש חשיבות מרכזית בשמירה על ערכים תקינים של כולסטרול ושומנים בדם אבל יש גורמי סיכון משפיעים נוספים כמו תורשה, גיל, מין ועישון. אז גם אם מקפידים על פעילות גופנית סדירה, אשר חשובה מאוד לשמירה על משקל גוף תקין, פעולה תקינה של הלב ובריאות כלי הדם, עדיין חשוב לבדוק את ערכי הכולסטרול בדם.

רק אנשים שמנים צריכים לדאוג לגבי עודף כולסטרול
לא, גם לאנשים רזים יכולות להיות רמות גבוהות של כולסטרול בדם. כמובן ששמירה על משקל גוף תקין הינה חלק מרכזי באורח חיים בריא. אבל רמות הכולסטרול בדם אינן מושפעות רק ממשקל הגוף אלא מגורמים נוספים כגון: גורמים גנטיים (תורשה), תזונה ופעילות גופנית. לכן גם אם משקל הגוף שלך תקין עדיין ערכי הכולסטרול בדם יכולים להיות לא תקינים.

אם רק אפסיק לאכול בשר, גבינה ושומנים בתזונה שלי הכול יסתדר
להפסיק לאכול סוג אחד או שניים של מזונות היא לא דרך נכונה ובריאה לאזן את רמות הכולסטרול בדם. המפתח לשמירה על ערכים תקינים של כולסטרול בדם היא אכילה מגוונת ומאוזנת תוך בקרה על כמות השומן הרווי והכולסטרול בתזונה. תוכנית תזונה בריאה היא כזו המשלבת פירות, ירקות, דגנים מלאים ומוצרי חלב דלי שומן, בשר רזה, דגים, קטניות, ביצים ואגוזים ומפחיתה מוצרים עשירים בשומן רווי, כולסטרול, מלח וסוכרים.

יש מספר תרופות הפועלות להורדת רמות הכולסטרול בגוף. ההבדל בינהן הוא אופן הפעולה, מידת היעילות ותופעות הלוואי.
רק הרופא המטפל יכול לקבוע מהו סוג הטיפול המומלץ עבורך.

סטטינים Statins – קבוצת תרופות הפועלות להורדת רמות הכולסטרול בגוף על ידי חסימת האנזים האחראי לייצור הכולסטרול בגוף. השם הנוסף של קבוצת תרופות זו קשור באופן הפעולה שלהם:

HMG CoA reductase inhibitors – הסטטינים יעילים מאוד בהפחתת הכולסטרול מסוג LDL ותורמים לירידה של 18%-55% 5 ברמתו בדם. קבוצת הסטטינים נחשבת בטוחה לטיפול ובעלת תופעות לוואי מעטות5. כל הסטטינים יעילים בהורדת הכולסטרול מסוג LDL (“הרע”) חלק מהם מעלים בצורה מתונה את הכולסטרול מסוג HDL (“הטוב”) ב- 5%-15% 5 וגם תורמים לירידה של 7%-30% 5 ברמת הטריגליצרידים בדם. הסטטינים נבדלים זה מזה במידת ההורדה של LDL-C.

סופחי מלחי מרה Bile acid sequestrants – התרופות מקבוצה זו סופחות את חומצות המרה במעי ומגבירות את כמות הכולסטרול האובדת בצואה עד פי שתיים. הן תורמות לירידה של 15%-30% ברמת הכולסטרול מסוג LDL, עלייה של 3%-5% ברמת הכולסטרול מסוג HDL ואינן משפיעות על רמת הטריגליצרידים בדם. לתרופות אלה יש תופעות לוואי הקשורות למערכת העיכול5.

חומצה ניקוטינית Nicotinic acid – התרופה משפיעה על המטבוליזם של כולסטרול מסוג LDL ו- HDL בכבד. חומצה ניקוטינית במינונים גבוהים במיוחד תורמת לירידה של 25%-5% ברמת הכולסטרול מסוג LDL, עלייה של 35%-5% ברמת הכולסטרול מסוג HDL וירידה של 20%-50% ברמת הטריגליצרידים. תופעות הלוואי לשימוש בחומצה ניקוטינית כוללות: אדמומיות ותחושת חום וגרד בכל הגוף, הפרעה בתפקודי כבד, החמרת העמידות לאינסולין ועלייה ברמת חומצות השתן בדם5.

פיבראטים Fibric acids – הפיבראטים מתערבים בוויסות מטבוליזם הליפידים ברקמות שונות כמו שריר וכבד. טיפול בפיבראטים מוריד את ערכי הטריגליצרידים בממוצע ב- 30% ויש להם השפעת מתונה על ייצור ליפו-פרוטאינים מסוג LDL ו- VLDL. הפיבראטים אף משפרים את ערכי HDL-C ב-15 אחוז לערך. תופעות הלוואי של הפיבראטים דומות לאלו של הסטטינים וכוללות בעיקר מחושי שרירים.

Ezetimibe – תרופה זו חוסמת את החלבון הקשור בספיגת כולסטרול מהמזון ומחומצות המרה בתא המעי. טיפול בתרופה זו מוריד את רמת ה- LDL ב- 20-15 אחוז, ואת רמת הטריגליצרידים ב- 10%. התרופה מומלצת לטיפול בשילוב עם סטטינים כשהטיפול בסטטינים הגיע למיצוי השפעתו. תופעות הלוואי שלו הן נדירות ופרופיל הסבילות והבטיחות הוא טוב. תופעות הלוואי כוללות כאבי ראש כאבי בטן ושלשולים.

פרופיל הליפידים (השומנים) מתייחס בדרך כלל לשלושה גורמים:
1. הכולסטרול “הרע” LDL- Cholesterol
2. הכולסטרול “הטוב” HDL – Cholesterol
3. טריגליצרידים Triglycerides

יש לדעת כי בדיקת פרופיל שומנים בדם מחייבת צום של 12 שעות.

1. הכולסטרול ה”רע” LDL- Cholesterol
לחולים במחלת לב או סוכרת רצוי שרמת הכולסטרול מסוג LDL תהיה 70 מ”ג לד”ל ובמידת האפשר עדיף שתהיה נמוכה מ- 70 מ”ג/ד”ל. למי שיש גורמי סיכון אחרים למחלת לב, כגון: השמנה, חוסר פעילות גופנית, עישון וקרוב משפחה עם מחלת לב, רצוי שרמת הכולסטרול מסוג LDL תהיה נמוכה מ- 100 מ”ג לד”ל.
בקרב אנשים ללא גורמי סיכון למחלת לב רצוי שרמת הכולסטרול מסוג LDL תהיה נמוכה מ- 130 מ”ג לד”ל.

מה המשמעות של ערכים הגבוהים מהנורמה?
אם הכולסטרול מסוג LDL גבוה, הוא מצטבר בדפנות העורקים הפנימיים ועלול לגרום להיווצרות טרשת עורקים. מדובר במחלה הגורמת להיצרות החלל הפנימי של כלי הדם. כתוצאה מכך, פחות דם מגיע אל הרקמות והן לא מקבלות מספיק חמצן. לפעמים החלל נסתם לגמרי וכתוצאה מכך יכול להיגרם התקף לב או אירוע מוחי.

איך מורידים את הכולסטרול ה”רע”?
הנטייה לכולסטרול גבוה היא בדרך כלל גנטית. שינוי באורח החיים עשוי להוריד את רמת הכולסטרול במידה מסוימת. חשוב לאכול מזון דל בכולסטרול ,להמיר שומנים רוויים בשומנים רב בלתי רוויים ולהימנע מצריכת שומני טרנס. בנוסף, מומלץ לרדת במשקל ( גם ירידה של 10% ממשקל הגוף תשפר את תמונת השומנים בדם באופן משמעותי) ולעסוק בפעילות גופנית.
שילוב של Zerochol יחד עם שינוי באורח החיים יסייע לירידה ברמת הכולסטרול מסוג LDL. להמלצות, תפריטים וטיפים שיסייעו לך בהפחתת הכולסטרול לחץ כאן.

אם שינוי באורח חיים לא עוזר ייתכן שרופא המשפחה ימליץ לך על טיפול תרופתי.

מה המשמעות של ערכים נמוכים מהנורמה?
ערכים נמוכים יכולים להופיע לאחר צום ממושך או במחלות הגורמות לתת-ספיגה של מזון מהמעי לגוף כמו, מחלת מעי דלקתית כרונית.

2. הכולסטרול ה”טוב” HDL- Cholesterol

מה ערכי הנורמה?
בממוצע יש מעל 40 מ”ג לד”ל. לנשים לרוב יש ערכי HDL-C יותר גבוהים מגברים ולכן רצוי שערכן יהיה מעל 47 מ”ג לד”ל. בקרב הגברים רצוי שיהיו מעל 37 מ”ג לד”ל.

מה המשמעות של ערכים נמוכים מהנורמה?
הכולסטרול ה”טוב” נקרא כך כי הוא מגן מפני התקף לב ומפני טרשת עורקים. כולסטרול מסוג HDL מפנה כולסטרול מהגוף אל הכבד. ערכים הנמוכים מהנורמה הם גורם סיכון להתפתחות טרשת עורקים.

איך מעלים את רמת הכולסטרול הטוב?
על מנת להעלות את רמת ה- HDL-C מומלץ לעסוק בפעילות גופנית, לאכול מזון המכיל אומגה 3 (הנמצא בדגים או תוספים), להמיר שומנים רוויים בשומנים רב בלתי רוויים ולהימנע מצריכת שומני טרנס.

טריגליצרידים Triglycerides
טריגליצרידים מיוצרים בגוף מתוצרי העיכול של שומן במזון ומעודף סוכר במזון. טריגליצרידים הם הצורה בה שומן מאוחסן בגוף. ערכי הטריגליצרידים בדם יכולים לסייע באבחון של מחלות לב, סוכרת ויתר לחץ דם.

מהם ערכי הנורמה?
תקין – פחות מ-150 mg/dL
גבולי – 150-199 mg/dL
גבוה – 200-499 mg/dL
מאוד גבוה – 500 mg/dL ויותר

מה המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
רמות גבוהות מהנורמה הן גורם סיכון להתפתחות טרשת עורקים ומחלת לב. הסיבות לרמות גבוהות של טריגליצרידים כוללות: השמנה/ עודף משקל, עישון סיגריות, חוסר פעילות גופנית, צריכה מופרזת של אלכוהול, ואחוז גבוה של פחמימות בתפריט (יותר מ-60 אחוזים). בדרך כלל ניתן למצוא ערכים גבוהים של טריגליצרידים בקרב חולי סוכרת וחולי לב.

פעמים רבות רמות גבוהות של טריגליצרידים מלוות ברמות
גבוהות של LDL-C ורמות נמוכות של HDL-C.

רמות כולסטרול גבוהות בדם הן גורם סיכון מרכזי להתפתחות טרשת עורקים, המהווה את הסיבה העיקרית להתפתחות של מחלות לב וכלי דם. טרשת עורקים היא תהליך דלקתי מתמשך שבו שומן (כולסטרול “רע”) ומרכיבים נוספים בדם מצטברים בדופן העורקים ויוצרים רבדים שומניים. רבדים שומניים אלו גורמים להצרות הדרגתית של כלי הדם וגם עלולים להשתחרר ולחסום בבת אחת את החלל של העורק. הצרות או חסימה מלאה של העורק מונעת זרימת דם ואספקת חמצן. מצב זה, של מחסור באספקת חמצן, עלול לגרום לשבץ מוחי, להתקף לב, לתעוקת חזה ואפילו למוות.

pic4

 

חשוב לזכור: עודף כולסטרול הוא גורם סיכון מרכזי בהיווצרות טרשת העורקים!

הכולסטרול לא יכול לנוע בדם ולהגיע לתאים באופן חופשי. הגוף מרכיב חלקיקים שנקראים, ליפו-פרוטאינים, המכילים חומצות שומן, כולסטרול וחלבון. הליפו- פרוטאינים הם הנשאים של הכולסטרול והשומן לתאים. יש מספר סוגים של חלקיקי כולסטרול בדם: כולסטרול מסוג LDL המכונה “הכולסטרול הרע”, הנושא כולסטרול מהכבד לתאים וכולסטרול מסוג HDL המכונה “הכולסטרול הטוב”, המסייע בהובלת הכולסטרול בחזרה לכבד שם הוא מתפרק ונבנה מחדש. כולסטרול מסוג LDL נחשב “רע” מכיוון שרמות גבוהות שלו מהוות גורם סיכון מרכזי להתפתחות טרשת עורקים (הסיבה העיקרית להתפתחות מחלות לב וכלי דם).

הכולסטרול הינו חומר שומני הנחוץ לקיום תהליכים חיוניים בגוף. הכולסטרול משמש לבניית קרומי התאים, כחומר מוצא לבניית הורמונים (סטרואידים), כאבן בניין לייצור של ויטמין D וכמרכיב עיקרי בנוזל המרה המסייע בעיכול השומן מהמזון.
הכולסטרול מיוצר על ידי גוף האדם, ולכן אין הוא מרכיב חיוני במזון. הכולסטרול מיוצר על ידי כל תאי הגוף אך עיקר ייצורו מתבצע בכבד.
הכולסטרול מצוי אך ורק במזונות שמקורם מהחי. כמויות יחסית גדולות ניתן למצוא בחלמון הביצה ובאיברים פנימיים של בעלי חיים. כל השמנים ותוצריהם שמקורם בצומח אינם מכילים כולסטרול. בצמחים יש חומר שדומה לכולסטרול במבנה שלו אולם הוא אינו נספג על ידי הגוף. חומר זה נקרא פיטוסטרול.

pic3
ההיסטוריה של הכולסטרול
הכולסטרול התגלה לראשונה בשנת 1733 באבני מרה שהוצאו מגופו של אדם. הוא הופק מאבני מרה בשנת 1769. בשנת 1815 הוענק לחומר השם כולסטרין שמקורו מיוונית: Chole שפירושו מרה ו- Stereos שפירושו מוצק. השם כולסטרול ניתן לחומר רק בשנים מאוחרות יותר. בשנת 1905 חוקר גרמני בשם ווינדאוס (Windaus) החל לחקור את המבנה הכימי של הכולסטרול וזכה על עבודתו בפרס נובל. לאחר 20 שנה הסתבר כי טעה במבנה הכולסטרול וחוקרים אחרים מצאו את המבנה הנכון. ווינדאוס ועוזריו למחקר הם הראשונים שמצאו כי רבדים טרשתיים מכילים כמויות גבוהות יותר של כולסטרול יחסית לרקמה בריאה. בשנת 1913 הראה החוקר ניקולאי אניצ’קוב כי הכולסטרול בעצמו גורם לשינויים טרשתיים בדופן כלי הדם ובמהלך השנים הצטברו עדויות נוספות שקישרו בין ריכוז הכולסטרול בדם לבין אוטם שריר הלב (התקף לב).

זרוכול הוא תוסף תזונה המכיל פיטוסטרולים טבעיים. פיטוסטרולים הם מרכיבים צמחיים הנמצאים באופן טבעי בפירות, ירקות, אגוזים ודגנים.
למרכיבים אלה תפקיד חיוני במבנה הצמח.
הוכח כי מינונים מתאימים של פיטוסטרולים תורמים להפחתה של כולסטרול מסוג LDL (“הכולסטרול רע”) 1,2.
התזונה המערבית הטיפוסית אינה מכילה פיטוסטרולים במינונים שמספיקים להפחתה של רמות הכולסטרול בדם 2. לעומת זאת, כל טבליה של זרוכול מכילה כמות גדולה במיוחד של פיטוסטרולים. שתי טבליות של זרוכול יספקו פיטוסטרולים במינון שהוכח יעיל בהפחתה של כולסטרול מסוג 7,9. LDL

זרוכול שונה ממוצרים אחרים המכילים פיטוסטרולים בכך שהוא גם מכיל כמות גבוהה במיוחד של פיטוסטרולים וגם מכיל את הפיטוסטרולים בצורתם הטבעית, כך ש- 100% מהכמות בטבליה מוכנה לפעולה.

כל טבליה של זרוכול מכילה 800 מ”ג של פיטוסטרולים. כמות זאת תואמת את
דרישת ה- FDA המתירה שימוש בהתוויה “מסייע להפחתת הסיכון ממחלות לב
וכלי דם” למוצרים המכילים 800 מ”ג פיטוסטרולים במנה 11,12.

שתי טבליות יספקו פיטוסטרולים במינון של 1600 מ”ג . הוכח כי פיטוסטרולים
במינון זה יעילים בהפחתה של כולסטרול מסוג LDL בדם 7,9.

בניגוד למוצרים אחרים זרוכול מכיל רק פיטוסטרולים והם 100% טבעיים
וחופשיים.
פיטוסטרולים חופשיים הם הצורה הפעילה בהפחתת כולסטרול מסוג
LDL בדם. כלומר בזרוכול כל כמות הפיטוסטרולים זמינה מיד לפעולה.

זרוכול, יחד עם תזונה בריאה ומאוזנת, מתאים לאנשים הזקוקים לאיזון של רמות הכולסטרול בדם.
זרוכול מתאים במיוחד לאנשים ללא גורמי סיכון או עם מיעוט של גורמי סיכון שאובחנו עם רמות גבוליות של כולסטרול מסוג LDL.

זרוכול
מתאים גם לאנשים הנוטלים תרופות להפחתת כולסטרול מכיוון שהוא יכול לתמוך ולהשלים את הטיפול התרופתי 6.
חשוב להיוועץ עם רופא לפני תחילת טיפול. רק הרופא המטפל יכול לקבוע מהו סוג הטיפול המומלץ עבורך לאיזון הכולסטרול בדם.